#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נט. א ריבה למקום אחד וכו' שומעין למרבה באר! ולמה נצרך גם ריבה לאחד וכו'?ועד כמה שומעים לו?</p>	אף למקום שריבה.נצרכו שניהם כאן זה שני בני אדם.</p>שומעין לו עד יותר ממידת העיר באלכסונא (וי&quot;ג ואלכסונא). </p>	עירובין נט.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נט. ב (ס.) כמה צריך לשייר בעיר של רבים ונעשית של יחיד (3) וכיצד הלכה?	לרבי יהודה: חמישים דיורין כעיר שנקראת חדשהלר' שמעון: ג' חצרות של שני בתים, וכן פסק רב. </p>ר' יצחק: אפ' בית אחד בחצר. (לתוס' רב יוסף לא פסק כרב יצחק, לרי&quot;ף ולרמב&quot;ם פסק כר&quot;י).</p>	עירובין נט.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נט. ג היכי דמי עיר של יחיד ונעשית של רבים?	לרב יהודה, כגון דאיסקרתא דריש גלותא, ששכיחא בהו רבים.לרב נחמן כגון דיסקרתא דנתוזאי, שגם שם שכיחי רבים בשבת בבוקר.</p>	עירובין נט.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נט. ד כיצד יוכלו לערב עיר של רבים ונעשית של יחיד ורה&quot;ר עוברת בתוכה?ומתי מותר לערב עיר של רבים והרי היא של רבים?</p>	עיר של רבים ונעשית של יחיד - לר' יהודה לחי מכאן ולחי מכאן [וחכמים חולקים].עיר של רבים והרי היא של רבים, אם סגורה מצד אחד אפשר לערב.</p>	עירובין נט.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נט: א עיר של יחיד ונעשית של רבים, האם אפשר לערב אותה לחצאים לארכה ולרחבה, או מבוי מבוי בפני עצמו?	לחצאים: לארכה - אי אפשר. לרחבה - לל&quot;ק דרב פפא, אפשר. לל&quot;ב, אי אפשר. (הרי&quot;ף והרמב&quot;ם פסקו כל&quot;ב לחומרא וכן נראה בשו&quot;ע, והרא&quot;ש פסק כל&quot;ב לקולא וכן הביא הרמ&quot;א.) </p>מבוי מבוי בפני עצמו: אם עבד דקה, מערבין, ואם לאו, אין מערבין.</p>	עירובין נט:		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נט: ב סולם, תורת פתח עליו או מחיצה?	רבה בשם רב אמר תורת פתח עליו ואפ' לחומרא.רב נחמן בשם רב אמר וכן בשם שמואל תורת פתח ומחיצה עליו, תמיד להקל {וכן הלכה}. </p>	עירובין נט:		ה'
